כאשר אני אומרת שאני עוסקת בפסיכולוגיה חיובית לרוב אני מקבלת אחת משתי תגובות. האחת, עיניים מאירות – כאילו מצאתי עבור השומע משהו שהוא חיפש בעצמו מזה זמן.  התגובה השניה, היא הרמת גבות המלווה לעיתים בחיוך ציני ובשאלה "ומה היה עד עכשיו, פסיכולוגיה שלילית?!"

אז ראשית מהי פסיכולוגיה חיובית ?

פסיכולוגיה חיובית היא ענף בפסיכולוגיה המתמקד בחקר היבטים חיוביים ברגשות, תכונות אישיות, קהילות וארגונים.

• הבנת רגשות חיוביים משמעה חקר הסיפוק מהעבר, האושר בהווה והתקווה לעתיד.

• הבנת תכונות אישיות חיוביות משמעה חקר החוזקות והיכולות כגון: אומץ, יכולת לאהוב, חמלה, חוסן, יצירתיות, סקרנות, אינטגרטיביות, שליטה עצמית וחכמה.

• הבנת ארגונים חיוביים משמעה חקר החוזקות המקדמות קהילות טובות יותר כגון: צדק, אחריות, אזרחות, הורות, אתיקה, מנהיגות, עבודת צוות, וטולרנטיות.

• מייסד הפסיכולוגיה החיובית הוא פרופ' זליגמן, יהודי אמריקאי אשר בעודו מכהן כיושב ראש איגוד הפסיכולוגים האמריקאים (תפקיד בעל פוטנציאל השפעה לא מבוטל), הכריז על פסיכולוגיה חיובית כענף חדש בפסיכולוגיה. הוא הגדיר פסיכולוגיה חיובית כתחום אשר עוסק במה שהופך את החיים לשווים ("What makes life worth living for"). למרות ואולי בזכות היות הגדרה זו בלתי פורמלית היא עדיין משקפת יפה את התחום. באופן פורמלי יותר הוא הגדיר בהמשך את הפסיכולוגיה החיובית כעוסקת במחקר המדעי של חוזקות ויכולות אשר מאפשרות לאדם ולקהילות לשגשג. בינתיים, מעבר למחקר התפתחו התערבויות חיוביות בקבוצות וביחידים, אשר אף קיבלו ביסוס מחקרי.

ומה לגבי הגבות שעדיין מורמות בשאלה האם הפסיכולוגיה עד כה היתה שלילית?

אכן, תשומת לב רבה ניתנה בספרות הפסיכולוגית המחקרית והקלינית למה שעלול להשתבש אצל פרטים, משפחות וקבוצות. הרבה פחות משאבים הופנו להבנת מה שעשוי להיטיב עם הקיום האנושי. פסיכולוגיה חיובית נועדה להשלים את מה שידוע עד כה על סבל, חולשה ופתולוגיה.

אמנם נכון שגם בעבר היו פסיכולוגים שעסקו בצדדים החיוביים של החיים (למשל, מאסלו ורוג'רס) ובכל-זאת, ההכרזה על פסיכולוגיה חיובית כתחום חדש, בהחלט הגיע כתגובה לעיסוק המתמשך (ה-"כרוני", ניתן לומר) בפתולוגיה ובהקלתה. אם ההסטוריה המקצועית שלי מייצגת במשהו את מצב הפסיכולוגיה הרי שבאמת את רוב עיתותיי עד לפני כשבע שנים, העסיקו הפרעות. הנה מדגם קצר מהנושאים בהם עסקתי: לחץ ומונוטוניות בעבודה והקשר שלהם לגורמי סיכון למחלות לב, השפעת חומרים רעילים בתעשיה על תיפקוד נפשי של עובדי צווארון כחול, ליקויים נפשיים בקרב פגועי ראש ומאושפזים במוסדות לבריאות נפש והשלכות נפשיות של ארועים טראומטיים.

מה פסיכולוגיה חיובית איננה ?

חשוב לדעת כי בפסיכולוגיה חיובית אין הכוונה להכחשת הסבל והכאב כפי שמתבטאת באמירות הכלליות והכל-כך שכיחות בארץ של "יהיה בסדר!" או ברוח דומה, באנגלית – "!Be happy".

לא. אין המדובר באפקט פוליאנה. הכוונה היא להבין את ההתנסות האנושית כמורכבת מעליות, מורדות ומה שבינהן ולהכיר בכך שסבל והתנסות חיובית אינם בהכרח תלויים: בריאות אינה רק העדר חולי, כפי שחולי אינו בהכרח העדר בריאות. ואכן קיימות עדויות לכך שגם במצבי חולי ומשבר אנשים עשויים לחוות את חייהם באופן חיובי, באם ניתנת להם האפשרות לכך. זוהי נקודת מבט המדגישה את השאלה "האם וכיצד ניתן להגביר את ההתנסויות החיוביות?" ועוסקת בחקר ההשלכות של ההתנסויות החיוביות על תחומים שונים בחיים.

פסיכולוגיה חיובית מהווה היום מסגרת התייחסות לעיסוק בצדדים החיוביים של הקיום האנושי, חממה למחקר חדש, לחשיבה תיאורטית חדשה וליצירת גישות טיפוליות חדשניות.